עת לבגוד

'השלטון באיראן הפך לדיקטטורה רצחנית ומשמרות המהפכה היו הכוח הפנאטי שאפשר לו לשלוט. התחלתי להבין את זה כשהחבר הטוב ביותר שלי וקרובי משפחתו נעצרו כיוון שהעיזו לתמוך בשינוי פוליטי. התפכחתי כשראיתי קבוצת נערות צעירות מוצאות להורג בחצר הכלא, המוציאים להורג לא הסתפקו בזה ונהגו לאנוס אותן לפני כיוון שבתולות מגיעות לגן עדן והם ביקשו למנוע זאת מהן. יכולתי לעזוב לארה'ב ולשים את כל זה מאחורי, אבל לא יכולתי, ידעתי שצריך לעשות משהו בשביל לשנות את זה', רזא כהלילי, עת לבגוד.

***

עת לבגוד הוא סיפורו האמיתי של המרגל החשוב ביותר של ארצות-הברית באיראן. רזא כהלילי, איש משמרות המהפכה, היה האיש האחרון שהייתם יכולים לדמיין במרכזו של מותחן ריגול עוצר נשימה. ובכל זאת, האיש הרגיש, החרד לגורל משפחתו, הפך לסוכן ריגול נועז, שניהל חיים כפולים במשך עשור שלם בלב המאפליה של המהפכה האסלאמית. 

סיפורו המרתק של כהלילי, שהפך לרב מכר וזכה בפרס הספר הלאומי האמריקני הוא עלילת ריגול מסעירה של עצב ותקווה, אהבה, בגידה ומוות. האיש שביקש להציל את ארצו מציפורני הח'ומייניזם פוער בפני הקוראים צוהר ייחודי, מבעית ומרתק אל האופן שבו פועל משטר דיקטטורי מרושי, אל הרעלת המוחות השיטתית של חסידיו ואל הדרך שבה נגזלה חירותו של העם האיראני.

רזא כהלילי עדיין חי. הוא מתגורר אי שם בארה'ב וחי עם משפחתו תחת זהות בדויה. הוא ממשיך לקרוא גם היום להפלת שלטות האייתוללות.

כישראלים החיים במדינה דמוקרטית, אנו נוטים לחשוב כי מעשיהם והצהרותיהם של מנהיגי מדינות זרות משקפים בקירוב את תפיסת העולם של אזרחיהם.

ההשלכה הזאת, הנובעת מניסיון חיים במדינה חופשית, מוטעית מיסודה. בעוד בדמוקרטיה מנסים נבחרי הציבור להחניף ולקלוע לדעת הציבור בכדי לשמר את שלטונם, במדינה טוטליטרית משתמש המנהיג בכוחו בכדי להלך אימים על האזרחים, תוך שהוא מוציא לפועל את תוכניותיו ללא קשר לרצונם.

דוגמא מצוינת, אקטואלית ובמובנים מסוימים מעוררת תקווה, לאמת הכואבת הזו מספק לנו סיפורו האישי ויוצא הדופן של רזא כהלילי, הנפרס ב-״עת לבגוד״ שיצא בעברית בימים אלו בהוצאת סלע מאיר.

כהלילי – שם עט בדוי שהסיבה לו תתבאר בהמשך - נולד באיראן למשפחה מוסלמית ליברלית מהמעמד הבינוני גבוה. ילדותו ונעוריו על רקע מעמדה, יציבותה, ועושרה היחסי של משפחתו אפשרו לו לגדול ברווחה, ללמוד תואר במדעי המחשב בקליפורניה, ולזכות בנקודת זינוק מצוינת לבורגנות השבעה.

אלא שלשר ההיסטוריה היו תוכניות אחרות. ב-1979, כשכהלילי בשנות העשרים המוקדמות לחייו, התחוללה במולדתו מהפכה שלטונית. מחאה עממית נרחבת שבעטה מהשלטון את השאה החילוני והפרו-מערבי שכיהן כשליטה הבלתי נבחר של איראן.

האיראנים, חילוניים כדתיים, מסורתיים כאדוקים, מאסו בשחיתות ובסיאוב השלטוני הצומחים פרא במשטרים לא דמוקרטים. הם רצו שינוי. רבים מהם, כמו כהלילי, היו בורגנים או בורגנים בפוטנציה, שחשקו בדמוקרטיה, בשקיפות שלטונית ובזכויות פרט להן זוכים אזרחי המדינות החופשיות.

התאווה העיוורת והנואשת לשינוי הכינה את הבמה לעלייתו של חומייני. כהן דת קשיש ותחמני שנחתבאיראן לאחר חמש עשרה שנות גלות והשכיל לתעל את חוסר הנחת למהפכה עממית שהעלתה אותו ואת חבריו לשלטון.

כהלילי, שהיה באותם ימים אדם צעיר, מתאר באופן אמין ונוגע ללב את ההתרגשות, הציפיה והתקווה התמימה שנפח חומייני בליבו ובליבם של חבריו. האייתולה הקשיש השכיל להבטיח הכל לכולם: ניקוי אורוות, דמוקרטיה, זכויות פרט וארומה אסלאמית לא ברורה.

בכהלילי, שהתברג לתפקיד במשמרות המהפכה - הזרוע הצבאית העצמאית שהקים השלטון החדש – החלו להתעורר ספקות, כשהתבקש להתייצב במסגרת תפקידו להפגנה מול השגרירות האמריקאית. ההפגנה התגלגלה להשתלטות ״ספונטנית״ על השגרירות, והובילה למשבר בני הערובה שחיסל את נשיאותו של ג׳ימי קרטר ואת קשריהן של ארה״ב ואיראן.

השנאה היוקדת לאמריקה והתכסיסנות המרושעת בה נקט חומייני חומייני, הכו את כהלילי בתדהמה. תדהמה שהפכה לשנאה יוקדת שלו עצמו לרפובליקה האסלאמית, כששליחיה החלו לכלוא, לאנוס ולרצוח את מי שדעותיו או התנהלותו האישית לא תאמו את הדוקטרינה המוסלמית האדוקה שהם ביקשו להכתיב.

חלקו הראשון של הספר, שמסתיים בנקודת השבר של כהלילי, הוא רומן היסטורי מרתק וכואב, המתאר את איראן שהייתה ועודנה עוד. כהלילי מפגיש אותנו עם כהן הדת הנבער, רכוב על חמור, המחזר על הפתחים ומקיים טקס דתי בבית משפחתו בשביל כמה גרושים;עם פערי המעמדות והמנטליות בין העניים האדוקים באמונתם, והמעמד המבוסס והליברלי; את התרבות האמריקאית שחלחלה ללא הפרעה ואת המתירנות הזהירה והשמרנות היחסית של חברה המהססת על סף המודרניות.

המציאות המורכבת אך הפסטוראלית, אותה מתאר כהלילי ברגישות, אמינות וגעגוע, היא הרקע לזעם העצום שהוביל אותו לבגידה המתוארת בחלקו השני של הספר. החלק בה הופך כהלילי מאדם בעל חלומות רגילים, לבוגד ומרגל שחי חיים כפולים. הרומן ההיסטורי הופך לספר ריגול משובח.

בעשור בו הפך את עצמו כהלילי למרגל החשוב ביותר של האמריקאים באיראן, הוא חשף את ההסכמה השקטה בין השלטון האיראני לממשלות האירופאיות שנתנו אור ירוק לחיסול מתנגדי משטר איראנים בשטחן; את המעורבות של משמרות המהפכה בפיגוע בביירות ב-1983 שהוביל למותם של 241 אמריקאים, את הקשרים וההכשרה שהם מעניקים לארגוני טרור ברחבי העולם, ועוד.

העלילה מתרחשת ושלובה בהיסטוריה הקצרה והעגומה של הרפובליקה האסלאמית. בחלק זה נחשפים לא רק אומץ הלב והבהירות המוסרית בהם ניחן כהלילי, אלא גם התיעוב העמוק שחשים האיראנים כלפי שלטון העריצות של האייתולות.